השוואה בין הרפואה הקונבנציונלית לרפואה המשלימה

1.      מצב תחיקתי

החוק המסדיר את מעמד העוסקים ברפואה הוא פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976 המגדיר את מקצוע הרופא ואת סמכויותיו להעסיק בפיקוחו אחים/אחיות ופארא-רפואיים.

בישראל אין הסדרה ופיקוח בתחום זה. בשנת 2002 הוקמה החברה הישראלית לרפואה משלימה כחלק מההסתדרות הרפואית הישראלית.

2.      חובת המטפל

אתיקה רפואית, שבועת הרופא.

אין הסדרה ספציפית. לפעול במסגרת החוק.

3.      מטרת הטיפול

דיכוי התסמינים מהם סובל המטופל. התסמינים הם הבעייה.

טיפול בתסמינים ובשורש הבעיה. התאמת הטיפול המתאים ביותר למטופל ולמצבו הכולל.

4.      במה מטפלים?

מתייחסת לבעיה באופן נקודתי וספציפי. הטיפול בבעיה בד"כ יהיה דיכוי התסמינים , כגון שיכוך הכאב. אין התייחסות כוללת לכל מצב המטופל.

אינה מטפלת רק בבעיה הנקודתית אלא בכל מכלול המצב הבריאותי: גופנית, נפשית ורוחנית.
בפרט: אורח החיים, תזונה, דפוסי התנהגות ודפוסי חשיבה.

5.      שיטת האבחון

בחינה נקודתית של הבעיה הספציפית בכלים קונבנציונליים . במקרה הצורך הפנייה לרופא מומחה, שתחום מומחיותו צר.

בחינה הוליסטית של מצבו הכולל של המטופל. לקיחה בחשבון של כל הממצאים. הפנייה לרופא לאבחון ק', לשלילת מצב דחוף ולבדיקות ק'.

6.      אמצעי האבחון

תשאול נקודתי, בדיקות מעבדה, אמצעי הדמיה [X CT MRI US], האזנה ובדיקה ידנית וכיו"ב.

התבוננות, איבחון סומאטי ואירידולוגי, תשאול מקיף, ממצאיםקונבנציונליים וכו'.

7.      טיפול מניעתי?

אינה פועלת מניעתית, אלא רק כאשר החולי והכאב כבר קיימים, בניסיון לדכא את תסמיני הבעיה הרפואית.

מלמדת רפואה מניעתית בפורומים שונים. מטפלת לריפוי שורש החולי הקיים ופועלת למניעת חזרת החולי.

8.      טיפול במצבים אקוטיים

מותאמת בעיקר למצבים אקוטיים

פועלת במצבים אקוטיים לא דחופים, בתנאי שנשלל מצב חירום/דחוף וכשאין מניעה לכך.

9.      טיפול במצבים כרוניים

מטפלת בדיכוי סימפטומים של מצבים כרוניים, מבלי לעסוק בריפוי מלא שלהם.

מותאמת לטיפול במצבים כרוניים  עד לריפויים או לשיפור המקסימלי האפשרי, היות ורוב המצבים הללו נובעים מאורח חיים לקוי.

10.  אופי הטיפול

טיפול ממוקד וחזק שכופה את עצמו על הגוף בעזרת: תרופות פטנט המורכבות מכימיקלים ופרוצדורות רפואיות שונות [זריקות, ניתוחים וכיו"ב].

טיפול שנועד לחיזוק הגוף,  כדי שיתגבר בעצמו על הבעייה. שיפור תפקוד המערכת החיסונית ואיזון גוף-נפש, באמצעים טבעיים פשוטים יחסית.

11.  בטיחות הטיפול ונזקיו

לרוב התרופות יש תופעות לוואי העלולות להזיק מיידית [אלרגיה / רגישות] או עתידית במצטבר לאיברים אחרים בגוף. נזק כזה נקרא מחלה יאטרוגנית [כלומר שנגרמה עקב טיפול רפואי].

הטיפול הטבעי בטוח ומתאים לרוב האנשים ותופעות הלוואי שלו, אם קיימות, מועטות ובד"כ קלות. חובת המטפל להכיר ולהתחשב ברגישויות המטופל.

12.  התחשבות ברגישויות המטופל

חובת הרופא להכיר ולהתחשב ברגישויות המטופל.

חובת המטפל להכיר ולהתחשב ברגישויות המטופל.

13.  מרכיבי הטיפול

תרופות פטנט המורכבות מכימיקלים, טיפולים פולשניים / כירורגיים, כימותרפיה, הקרנות, רדיואקטיבי וכד'.

טיפול טבעי  ללא תרופות כימיות. איזון אורח חיים והתנהלות נכונה: תזונה נכונה, פעילות גופנית מתאימה, הפחתת סטרס וכיו"ב. הטיפול מבוסס על שיטות טבעיות וחומרים טבעיים.

14.  טיפול שגוי

איבחון/טיפול רפואי שגוי, בהיותו עוצמתי, יכול לגרום לנזק בלתי הפיך.

איבחון/טיפול שגוי, בהיותו עדין יחסית, אינו כה מסוכן ולרוב הפיך.

15.  מצבי חירום

במקרים דחופים יש להגיע במהירות לחדר מיון בבית חולים. אין לכך תחליף ברפואה המשלימה.

אינה מתאימה למצבי חירום ואינה מהווה תחליף לרפואה הקונבנציונלית במצבים אלה.

16.  הכשרת המטפל

משך הלימודים האקדמיים מדעיים 7 שנים, עיוניים ומעשיים, הכוללים תקופת התמחות. דרישת ציוני בגרות ופסיכומטרי גבוהים מאוד.

משך הכשרת נטורופת הינה 4 שנים, לא אקדמיים, המורכבים משלל תחומים ושיטות טבעיות. בד"כ ללא דרישות קדם.

17.  תשתית השיטה

ר"ק מושתתת על מסקנות מחקרים חדשים, אשר  לעיתים סותרות לגמרי מסקנות מחקרים קודמים.

ר"מ מושתתת על ניסיון מצטבר, תובנות וטיפולים מסורתיים בעלי ותק של אלפי שנים, שבסיסם אינו משתנה עם הזמן. כיום ניתן למצוא מחקרים מדעיים התומכים בחלק מהטיפולים, אולם עדיין קיימים טיפולים מסורתיים מועילים, כמו הדיקור הסיני, שבסיסם אינו נתמך מדעית.