עיסוי ארומתרפי במבט מבוסס ראיות – תועלת עיסוי בשמנים אתריים לבריאות

עיסוי ארומתרפי במבט מבוסס ראיות
איתן לוי, PhD – ד"ר בנטורופתיה, מעסה רב תחומי, מרצה ומנחה סדנאות

פורסם בביטאון "קול הנטורופתיה" בשנת 2010

יותר ויותר אנשים בארץ ובעולם נעזרים ברפואה משלימה בכלל, ובעיסוי ובארומתרפיה בפרט [1]

מי שחווה עיסוי ו/או הרחה של שמנים אתריים, מכיר בוודאי את השפעתם הברוכה על הגוף ועל הנפש. בחירת הטיפול נעשית לרוב באופן אינטואיטיבי, מבלי לדעת ומבלי לברר מה מידת היעילות של הטיפול. כמטפל הוליסטי מודרני, אני נוטה ומעדיף להשתמש בכלים מבוססי ראיות מדעיות.

מחקרים רבים מציגים ראיות להשפעה מיטיבה של עיסוי לסוגיו, כמו גם ראיות להשפעה מיטיבה של שמנים אתריים. סביר להניח ששילוב בין עיסוי לארומתרפיה, קרי עיסוי ארומתרפי, יהיה בעל השפעה סינרגטית משולבת, כלומר שהשפעתו תהיה רבה יותר. אולם לא ניתן לפסול מראש את האפשרות, שההשפעה של שמנים אתריים תִפחת עקב השימוש בשמן נשא, או שהַשְפעת העיסוי תִפחת עקב ההסתמכות על שמנים אתריים, כך שהשפעת העיסוי הארומתרפי תהיה פחותה מההשפעה של כל שיטה בנפרד. 

לא תמיד מה שנראה כסביר מקבל אישוש ראייתי, ומכאן הצורך בביסוס מדעי. יעידו על כך אשליות למיניהן, מיתוסים, פרדוקסים, תפיסות ותיאוריות, שהתגלו בדיעבד כמוטעות.

נשאלת השאלה אם עיסוי ארומתרפי נכלל בקטגוריה של רפואה משלימה ואלטרנטיבית מבוססת ראיות (EB-CAM), או שמא בקטגוריית השיטות המבוססות על מסורת, אינטואיציה ומשאלות לב.

כדי לענות על שאלה זו, סקרתי מחקרים רבים בנושא. תמצית של מספר מחקרים רלבנטיים מוצגים להלן לפי סדר כרונולוגי (שנת הפרסום).

ארומתרפיה שיפרה מצב רוח והפחיתה חרדה במטופלים במחלקה לטיפול נמרץ
במחקר אנגלי שפורסם בשנת 1995, 122 מטופלים במחלקה לטיפול נמרץ כללי חולקו אקראית ל-3 קבוצות: קבוצה שקיבלה עיסוי, קבוצה שקיבלה ארומתרפיה עם לבנדר וקבוצה שקיבלה פרק זמן למנוחה. ההערכות לפני טיפול ואחרי טיפול כללו מצייני מדדי דחק (stress) פיזיולוגי, והערכה עצמית של רמות החרדה, מצב הרוח והיכולת להתמודד עם חוויית הטיפול הנמרץ. 93 נחקרים (77%) מילאו את שאלוני ההערכה העצמית. לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בין שלוש הקבוצות במדדי הדחק הפיזיולוגי או בהתנהגות הנצפית או המדווחת. לעומת זאת, המטופלים שקיבלו ארומתרפיה ציינו שיפור משמעותי במצב הרוח וברמות החרדה, חשו פחות מודאגים ויותר חיוביים לאחר הטיפול. ההשפעה לא הייתה ממושכת או מצטברת.[2]

עיסוי ארומתרפי הקל על נשים עם בצקת לימפטית ביד לאחר טיפולים בסרטן השד
במחקר שפורסם בשנת 1996, בוצע עיסוי ארומתרפי לנשים עם בצקת לימפתית ביד לאחר טיפול בסרטן השד. בצקת ביד מפחיתה תנועתיות ומשנה את דימוי הגוף. עיסוי ארומתרפי נמצא כמרגיע, שיפר תחושת נינוחות ושיפר את הקשר בין האחות למטופלת.[3]

עיסוי ארומתרפי הקל על ילדים מאושפזים עם HIV
תהליך האישפוז עלול להיות חווייה מעוררת דחק, כפי שנמצא במחקרים קודמים. מחקר שפורסם בשנת 1997 בדק עד כמה עיסוי וארומתרפיה יכולים להועיל לילדים מאושפזים, בפרט ילדים שנדבקו ב-HIV. עיסוי ארומתרפי עשוי להועיל ע"י הרפיית הגוף והפחתת היבטים מעוררי דחק הקיימים באשפוז. החוקרים הציעו ללמד את האחיות לבצע עיסוי כזה, כדי שיוכלו לבצעו במסגרת תפקידן. [4]

עיסוי ארומתרפי הפחית חרדה בחולי סרטן מוח
מחקר אנגלי משנת 2001 בדק רמת חרדה בשמונה חולי סרטן מוח ראשוני, לאחר הקרנות, שקיבלו עיסוי ארומתרפי. רמת החרדה נבדקה באמצעות מדדים פיזיולוגיים, מדד HADS לרמת חרדה, וראיונות אישיים מובנים למחצה. תוצאות: מדד HADS לא הראה שיפור ברמות החרדה כתוצאה מעיסוי ארומתרפי, ואולם השיפור המשמעותי בכל ארבעת המדדים הפיזיולוגיים העיד כי עיסוי ארומתרפי השפיע על מערכת העצבים האוטונומית והִשרה רגיעה. ממצא זה נתמך גם ע"י משתתפי המחקר – כולם ציינו בראיונות, שאחרי טיפולי עיסוי ארומתרפי הם הרגישו 'רגועים'. מסקנה: מאחר שאפשרויות הטיפול בחולים אלה מוגבלות והפרוגנוזה שלהם עגומה, עיסוי ארומתרפי נראה כדרך טובה לתמוך בהם ולשפר את איכות חייהם.[5]

עיסוי ארומתרפי שיפר מצב רוח, הפחית חרדה והגביר רגיעה
מעט מחקרים בדקו השפעה של עיסוי ארומתרפי על מצב הרוח, על חרדה ועל רגיעה. מחקר חלוץ (pilot) זה, שפורסם ב-2003, בדק 8 מטופלים מתחום בריאות הנפש, אשר קיבלו עיסוי ארומתרפי סטנדרטי מדי שבוע, במשך 6 שבועות. רמות הדיכאון והחרדה שלהם הוערכו באמצעות מדד HAD לפני העיסוי הראשון ואחרי העיסוי האחרון. כמו כן נעשה שימוש באנאלוג ויזואלי. במהלך תקופה זו תועדו רמות מצב הרוח, החרדה והרגיעה לפני ואחרי כל עיסוי, וכן שישה שבועות לאחר תום סדרת העיסויים. שישה מבין שמונת הנבדקים הציגו שיפור בכל ההיבטים, הן בשאלון והן באנאלוג הוויזואלי.[6] החוקרים הביעו תקווה שעבודתם תחולל עניין, מחשבה ודיון לקידום בסיס הידע של דיסיפלינה זו.

לעיסוי ארומתרפי תועלת פסיכולוגית וחיסונית
מחקר מִקדמי שפורסם ב-2005, נערך על 11 משתתפים. החוקרים השוו ספירת דם היקפית, כולל כד"א (RBC), כד"ל (WBC), ניטרופילים, לימפוציטים פריפריים (PBL), לימפוצים חיוביים CD16 ,(T suppressor) CD8 ,(T helper) CD4  (על ניטרופילים ו-NK), יחס CD8/CD4, המטוקריט, מדדים הומוראליים כולל נוכחות בסרום של אינטרפרון-גאמא ו-IL6, ונוכחות של IgA בהפרשת רוֹק. מדדים פסיכולוגיים נבדקו באמצעות שאלון להערכת חרדה (STAI) ושאלון להערכה עצמית של דיכאון (SDS). הנבדקים קיבלו עיסוי רגיל עם שמן נשא, ועיסוי ארומתרפי עם שמן שקדים מתוקים ושמנים אתריים של לבנדר, אורן ומיורן מתוק. בשני המקרים השאלונים שיקפו ירידה בחרדה ובדיכאון, ללא הבדל ביניהם. בניגוד לעיסוי רגיל, שהפחית רמות RBC והמטוקריט, העיסוי הארומתרפי לא הפחית רמותיהם ואף העלה רמת לימפוציטים פריפריים (PBL), כנראה בעקבות עלייה משמעותית של CD8  ו-CD16. עקב כך ירד היחס CD4/CD8. החוקרים הסיקו שעיסוי ארומתרפי יכול להועיל במצבי מחלה שבהם יש צורך להעלות רמות של לימפוציטים CD8. החוקרים הצביעו על התועלת של עיסוי ארומתרפי למערכת החיסון, ועל הצורך במחקרי עוקבה (cohort) נרחבים לאישוש הממצאים.[7]

עיסוי וארומתרפיה מפחיתים חרדה טרם-לידה
במחקר משנת 2006 ציינו החוקרים, כי חרדה טרם-לידה קשורה לשינויים בציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל של האישה ההרה, וכי חרדה זו יכולה להשפיע על התפתחות העובר, ובטווח הארוך על ההתפתחות הפסיכולוגית של הילד. הטיפולים בחרדה התמקדו בטכניקות פסיכותרפיות ובמתן תרופות נוגדות חרדה, אבל השפעתם המיטיבה לא נשמרה לאורך זמן. עיסוי וארומתרפיה הצליחו להפחית משמעותית את רמת החרדה בנשים טרם-לידה. החוקרים המליצו לשלב טיפולים אלו בעבודתן של מיילדוֹת, לבחון את יעילותם ולבחון הבטים של עלות-תועלת.[8]

עיסוי ארומתרפי בשמן עץ הסנדל הפחית חרדה במסגרת טיפול תומך
במחקר חלוץ שנערך בארבעה מחוזות בבריטניה ופורסם במרץ 2006, נערך ניסוי אקראי מבוקר במטרה לבחון את יעילותו של עיסוי ארומתרפי להפחתת רמות חרדה בטיפול תומך (palliative therapy). הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: א) עיסוי עם 1% שמן אתרי עץ הסנדל (Santalum album – Sandalwood), ב) עיסוי עם שמן נשא של שקדים מתוקים, ג) הדפת שמן אתרי עץ הסנדל במנדף אבן חשמלי. מטרת המחקר היתה להעריך את היעילות של העיסוי הארומתרפי בהפחתת חרדה בקרב מטופלים המקבלים טיפול תומך. לקביעת יעילות נדרש הבדל מובהק סטטיסטית בציוני חרדה בקבוצת הניסוי. לרוע המזל רק 34 נבדקים גויסו למחקר, 25% עזבו והתוצאות לא היו עקביות. לכן התוצאות לא היו משמעותיות דיין. בכל זאת נראה, שהתוצאות תומכות ברעיון ששמן עץ הסנדל מפחית חרדה.[9]

עיסוי ארומתרפי בליווי מוסיקה הפחית חרדה באחיות טיפול נמרץ
במחקר שפורסם ב-2007 נבדקה השפעה של עיסוי ארומתרפי בליווי מוסיקה כאמצעי התמודדות עם דחק וחרדה תעסוקתיים שחווים עובדי טיפול נמרץ. אחת ממטרות המחקר הייתה גם להשוות הבדלים בין תוכנית קיץ לתוכנית חורף בנות 12 שבועות כל אחת. אחיות טיפול נמרץ חשופות לגורמי דחק משמעותיים במהלך עבודתן, וידוע שהעומסים ודרישות המטופלים משפיעים על ההשפעה שיש לדחק על האחיות. לפי התפיסה הרווחת, חודשי החורף עמוסים יותר במחלקות הטיפול הנמרץ, ויש עדויות לכך ש בחודשי החורף אנשים עם הפרעות לב ונשימה מגיעים לעתים קרובות יותר. עיסוי נמצא כמפחית מתח בקרב העובדים. במחקר זה נעשה שימוש בבדיקה מעין-ניסויית לפני ואחרי משימה אקראית. הדחק התעסוקתי נמדד לפני ואחרי 12 שבועות, שבמהלכם בוצע עיסוי ארומתרפי בליווי מוסיקה והחרדה נמדדה לפני ואחרי כל עיסוי. נמדדו גם חופשות מחלה. החוקרים השוו בין נתוני חורף לנתוני קיץ. בסה"כ ניתנו 365 עיסויים, במהלך שתי תקופות של 12 שבועות, האחת בחורף והשנייה בקיץ. ניתוח הנתונים הראה שעיסוי ארומתרפי בליווי מוסיקה הפחית חרדה באופן משמעותי בשתי עונות השנה. חרדה טרום-עיסוי בחורף היתה גבוהה יותר באופן משמעותי. לא נמצאו הבדלים בחופשות מחלה ובעומסים. לא היה הבדל ברמות הדחק התעסוקתי של האחיות לאחר תקופה של 12 שבועות עם עיסוי. מסקנת החוקרים הייתה, שאחיות טיפול נמרץ היו בחרדה גבוהה יותר באופן משמעותי בחורף מאשר בקיץ, אולם לא בגלל עלייה בחופשות מחלה או בעומסים. עיסוי ארומתרפי בליווי מוסיקה הפחית משמעותית את רמת החרדה של האחיות. רמות גבוהות של חרדה ודחק עלולות להיות גורליות לבריאות הפיזית והרגשית של אחיות טיפול נמרץ, ולכן יש לשקול מנגנון תמיכה כמו מתן עיסוי במקום העבודה כאסטרטגיה יעילה.[10]

עיסוי ארומתרפי הפחית שומן בטני והיקף מותניים ושיפר דימוי גוף בנשים שלאחר גיל המעבר
מטרת המחקר שפורסם ביוני 2007 הייתה לבדוק השפעה של עיסוי ארומתרפי על שומן בטני ועל הדימוי הגופני בנשים במנופאוזה. קבוצת הביקורת היתה בלתי-שקולה וקיבלה משימה אקראית לפני ואחרי הניסוי. כל המשתתפות קיבלו עיסוי בכל הגוף ע"י אותו חוקר פעם בשבוע למשך 6 שבועות וכן ביצעו עיסוי בטן פעמיים ביום, 5 ימים בכל שבוע. שתי הקבוצות השתמשו בסוגים שונים של שמן: קבוצת הניסוי השתמשה בשמנים אתריים בריכוז 3% של אשכוליות, ברוש ו-3 סוגי שמנים נוספים, ואילו קבוצת הביקורת השתמשה בשמן זרעי ענבים. הנתונים נאספו לפני ואחרי הטיפול באמצעות סורק טומוגרפי ממוחשב (CT), סרט מדידה ושאלון רב-מימדי של יחסי גוף-עצמי (MBSRQ). ניתוח הנתונים הראה ירידה משמעותית בשומן הבטני התת-עורי ובהיקף המותני לאחר עיסוי ארומתרפי בקבוצת הניסוי ביחס לקבוצת הביקורת. כמו כן בקבוצה זו ניכר שיפור משמעותי בדימוי הגוף.[11]

עיסוי ארומתרפי הפחית לחץ דם בנשים קוריאניות בגיל המעבר
במחקר שפורסם בספטמבר 2007, נבדקה השפעה של עיסוי ארומתרפי על פרופיל השומנים ועל לחץ הדם של נשים קוריאניות בגיל המעבר. נבנתה קבוצת ביקורת לפני-בדיקה ואחרי-בדיקה מקרב רשימת הממתינות. 58 נשים קוריאניות בגיל המעבר חולקו לשתי קבוצות: 30 בקבוצת הניסוי ו-28 בקבוצת הביקורת. לקבוצת הניסוי ניתן עיסוי ארומתרפי שכלל שמני לבנדר, ורדים, גרניום ורדני ויסמין. משך הטיפול היה 30 דקות ונעשה אחת לשבוע למשך שתי תקופות של 8 שבועות, בנוסף לעיסוי בטן יומי עצמי שבוצע בבית. הטיפול הביא לשינוי משמעותי בין שתי הקבוצות בערכי לחץ הדם הסיסטולי בהשוואה לערכיו לפני הטיפול וכן לשינויים משמעותיים בערכי ל"ד סיסטולי ודיאסטולי לאחר הטיפול. התוצאות מורות שלעיסוי ארומתרפי יש השפעה חיובית על לחץ הדם. החוקרים המליצו על מחקר עתידי אקראי ומבוקר פלצבו, עם מדדים יותר אובייקטיביים. [12]

עיסוי ארומתרפי הפחית תסמיני גיל המעבר בנשים קוריאניות
מחקר שפורסם ב-2008 בדק השפעה של עיסוי ארומתרפי על תסמיני מנופאוזה בנשים קוריאניות בגיל המעבר, עפ"י מדד קופרמן. 25 הנשים בקבוצת הניסוי קיבלו עיסוי ארומתרפי עם לבנדר, ורדים, גרניום ויסמין על בסיס שמן שקדים ושמן נר הלילה. העיסוי התבצע על הבטן, הגב והידיים. הטיפול ניתן פעם בשבוע במשך 8 שבועות. קבוצת הביקורת מנתה 27 נשים בגיל המעבר, שהיו ברשימת המתנה. קבוצת הניסוי דיווחה על מדדים נמוכים משמעותית של תסמיני גיל המעבר בהשוואה לקבוצת הביקורת. הבדלים משמעותיים נוספים בין שתי הקבוצות נרשמו בקטגוריות כמו מלנכוליה, כלי דם, בעיות מפרקים (arthralgia) ושיגרון שרירי (myalgia). החוקרים הסיקו שעיסוי ארומתרפי יכול להוות טיפול יעיל בתסמיני גיל המעבר כמו גלי-חום, דיכאון וכאבים, אך לא קבעו בוודאות אם ההשפעה המיטיבה נובעת מהעיסוי, מהשמנים האתריים או משניהם. לשם כך נדרשים מחקרים נוספים. 13

עיסוי וארומתרפיה שיפרו תסמינים ושיפרו פעילות
היכולת של שיטות שונות ברפואה משלימה (כגון עיסוי, ארומתרפיה, רפלקסולוגיה) להביא לשיפור באיכות החיים של המטופלים נבדקה במחקרים אחדים. מחקר בריטי שפורסם ב-2009 בדק את השפעת הקשר בין מטפל למטופל על תוצאות הטיפול. 66 מטופלים טופלו ע"י 13 מטפלים בשיטות שכללו עיסוי, ארומתרפיה ורפלקסולוגיה. המטופלים מילאו שאלוני הערכה. התוצאות הצביעו על שיפור בתסמינים ובפעילות המטופלים, אך לא ברווחתם (well-being). החוקרים ציינו את הצורך במחקרים נוספים כדי לאשש את הטענה שטיפולים משלימים משפרים את איכות חיי המטופלים, כדי לבדוק את ההשפעה של קשרי מטפל-מטופל וכדי להעריך את גורמי השיפור.[14]

עיסוי ארומתרפי עם שמן יסמין מעורר את המערכת האוטונומית
במחקר מבוקר פלצבו שפורסם ב-2010, 40 משתתפים בריאים קיבלו עיסוי ארומתרפי על הבטן, עם שמן יסמין (Jasminum sambac). עוררות של מערכת העצבים האוטונומית נמדדה ע"י לקיחת מדדים כמו לחץ דם, דופק, ריווי החמצן בדם, קצב הנשימה וטמפרטורת העור. בנוסף התבקשו המשתתפים לדרג סובייקטיבית את מצבם הרגשי במונחים של רגיעה, חיוניות, תשומת לב, מצב רוח ודריכות, במטרה להעריך את רמת העוררות שלהם. בהשוואה לקבוצת הפלצבו, קבוצת היסמין הראתה עלייה משמעותית בקצב הנשימה, ברמת ריווי החמצן בדם ובלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי – מדדים המצביעים על עוררות של מערכת העצבים האוטונומית. בנוסף, קבוצת היסמין דיווחה על עוררות רגשית מוגברת – מדדים של עוררות התנהגותית סובייקטיבית. המחקר סיפק ראיה להשפעתו הממריצה של שמן יסמין ולשימוש המסורתי בו בארומתרפיה, להפחתת דיכאון ולשיפור מצב הרוח בבני אדם.[15]

סינרגיה: שמן אתרי חודר לעור יותר ממרכיביו הבודדים
במחקר שפורסם ב-2010, חוקרים גרמנים ציינו כי יכולתם של שמנים אתריים ורכיביהם לחדור דרך עור האדם ידועה, אך המידע בנושא מועט. הם חקרו (in vitro) חדירה של שמן ורדים טהור דרך העור, בהשוואה לחדירה של אוסף המרכיבים הפעילים בנפרד, בצורתם הנקייה, ומצאו שהחדירה של שמן טהור, על כל מרכיביו, טובה יותר. רכיבים שונים בשמן ורדים הם בעלי חדירות שונה לפי סדר עולה: מונוטרפנים, אלכוהולים מונוטרפניים, קטונים מונוטרפניים, פנילפרופנואידים. מחקר זה מספק ראיה מדעית נדירה לסינרגיה שבמרכיבי שמנים אתריים, המשפרת את החדירה הכוללת של המרכיבים.[16]

לסיכום

• יותר ויותר אנשים נעזרים בעיסוי ובארומתרפיה.
• קיימות ראיות להשפעות מיטיבות של עיסוי ושל שמנים ארומטיים (כ"א בנפרד).
• קיימות ראיות להשפעה מיטיבה של עיסוי ארומתרפי.
• דרושים מחקרים נוספים היות והמחקר המדעי בתחום העיסוי והעיסוי הארומתרפי מצומצם,
  המחקרים קטנים, התיעוד לעתים חלקי וחסר בו מידע חשוב כגון:
  • פרטים על אוכלוסיית המחקר.
  • באילו סוגי עיסוי טופלו משתתפי המחקר, לכמה זמן, באיזו תדירות.
  • באילו שמנים אתריים השתמשו במחקר, מה השפעותיהם האפשריות,
  • מה השפעותיהם בהשוואה לשמנים אחרים (שלא נחקרו).
  • האם השיפור שהושג במחקר נגרם מהטיפול, מקשרי מטפל-מטופל, מפלסבו וכו'.
  • דרושים מחקרים נוספים להשוואת ההשפעה של עיסוי / ארומתרפיה בנפרד, לעומת ההשפעה של עיסוי ארומתרפי.
  • דרושים מחקרים נוספים, איכותיים, רבי משתתפים וארוכי טווח, לאישוש היעילות והבטיחות של עיסוי ארומתרפי.

מאמר זה עסק ביעילות הטיפול ולא עסק בהשפעות הדדיות, בהתוויות נגד וכו', אולם ברצוני להדגיש את החשיבות של היכרות מעמיקה של שמנים אתריים לעיסוי, השפעותיהם, השפעות הדדיות שלהם עם תרופות והתוויות-נגד שלהם. שימוש לא מושכל בעיסוי ארומתרפי עלול לגרום לנזקים ועלול אף להיות מסוכן ! כל זאת, מבלי להתייחס לאיכות השמנים האתריים, לחומרי הלוואי החוברים אליהם (כגון ממסים אורגניים), לשמני נשא ולהיגיינה.

תזכורת חשובה: בעת התשאול ולפני מתן טיפול ארומתרפי, חשוב ליידע את הרופא ואת המטפל, ולבחון השפעות גומלין אפשריות בין שמנים ארומטיים לבין התרופות והתכשירים שהמטופל נוטל.

מקורות:

1. Cooke B, Ernst E. Aromatherapy: a systematic review. Br J Gen Pract.2000 Jun;50(455):493-6.
2. Dunn C, Sleep J, Collett D. Sensing an improvement: an experimental study to evaluate the use of aromatherapy, massage and periods of rest in an intensive care unit. J Adv Nurs. 1995 Jan;21(1):34-40.
3. Kirshbaum M. Using massage in the relief of lymphoedema. Prof Nurse. 1996 Jan;11(4):230-2.
4. Styles JL. The use of aromatherapy in hospitalized children with HIV disease. Complement Ther Nurs Midwifery. 1997 Feb;3(1):16-20.
5. Hadfield N. The role of aromatherapy massage in reducing anxiety in patients with malignant brain tumours. Int J Palliat Nurs. 2001 Jun;7(6):279-85.
6. Edge J. A pilot study addressing the effect of aromatherapy massage on mood, anxiety and relaxation in adult mental health. Complement Ther Nurs Midwifery. 2003 May;9(2):90-7.
7. Kuriyama H, Watanabe S, Nakaya T, Shigemori I, Kita M, Yoshida N, Masaki D, Tadai T, Ozasa K, Fukui K, Imanishi J. Immunological and psychological benefits of aromatherapy massage. Evid Based Complement Alternat Med. 2005 Jun;2(2):179-184. Epub 2005 Apr 27.
8. Bastard J, Tiran D. Reprint of: aromatherapy and massage for antenatal anxiety: its effect on the fetus. Complement Ther Clin Pract. 2009 Nov;15(4):230-3. Epub 2009 Sep 9.
9. Kyle G. Evaluating the effectiveness of aromatherapy in reducing levels of anxiety in palliative care patients: results of a pilot study. Complement Ther Clin Pract. 2006 May;12(2):148-55. Epub 2006 Mar 29.
10. Cooke M, Holzhauser K, Jones M, Davis C, Finucane J. The effect of aromatherapy massage with music on the stress and anxiety levels of emergency nurses: comparison between summer and winter. J Clin Nurs.2007 Sep;16(9):1695-703.
11. Kim HJ. Effect of aromatherapy massage on abdominal fat and body image in post-menopausal women, Taehan Kanho Hakhoe Chi. 2007 Jun;37(4):603-12.
12. Hur MH, Oh H, Lee MS, Kim C, Choi AN, Shin GR. Effects of aromatherapy massage on blood pressure and lipid profile in korean climacteric women. Int J Neurosci. 2007 Sep;117(9):1281-7.
13. Hur MH, Yang YS, Lee MS. Aromatherapy massage affects menopausal symptoms in korean climacteric women: a pilot-controlled clinical trial. Evid Based Complement Alternat Med. 2008 Sep;5(3):325-8.
14. Harris P, Atkins RC, Alwyn T. Evaluating a complementary therapies clinic: outcomes and relationships. Complement Ther Clin Pract. 2010 Feb;16(1):31-5. Epub 2009 Jul 4.
15. Hongratanaworakit T. Stimulating effect of aromatherapy massage with jasmine oil. Nat Prod Commun. 2010 Jan;5(1):157-62.
16. Schmitt S, Schaefer U, Sporer F, Reichling J. Comparative study on the in vitro human skin permeation of monoterpenes and phenylpropanoids applied in rose oil and in form of neat single compounds. Pharmazie. 2010 Feb;65(2):102-5.