שַׁלְבֶּקֶת חוגרת [הרפס זוסטר]

שַׁלְבֶּקֶת חוגרת (Herpes Zoster, Shingles)‏  היא מחלה מידבקת שכיחה, הנגרמת על ידי הוירוס Varicella Zoster השייך למשפחת ההרפס. חשיפה ראשונה לוירוס, לרוב בילדות, נגרמת ממחלת האבעבועות רוח. ברם, עם שוך המחלה, הוירוס לא נעלם מהגוף, אלא נשאר רדום בגנגליונים של תאי העצב התחושתיים (סנסורים) לצדי חוט השדרה. הוירוס יכול להתפרץ אצל מי שנחשף אליו בעבר.

ידוע כי היחלשות מערכת החיסון, כמו זו המתרחשת באופן טבעי עם העלייה בגיל, מהווה גורם סיכון.  כ-30% מהאוכלוסייה תפתח שלבקת חוגרת במהלך החיים. כ-50% מהחולים היום הם בני 60 ומעלה. קיים סיכון מוגבר להופעת שלבקת חוגרת גם בחולים מדוכאי חיסון. יכולות להיות מספר התפרצויות של המחלה אצל אותו חולה, אך לא ניתן לצפות זאת.

תסמיני המחלה

תסמינים ראשוניים של שלבקת חוגרת אינם ייחודיים למחלה זו ויכולים להתבטא בכאבי ראש וחום בלבד. בדרך כלל, ייתכנו הפרעות בתחושה וכאבים עזים המקדימים את הפריחה בימים ולעיתים מהווים את הסימן היחיד של ההתלקחות. בהמשך מופיעה פריחה שלפוחיתית וכואבת בעור. הפריחה או המחלה עלולה להופיע בחזה, בגב, בבטן, בראש, בפנים, בזרועות ואף ברגלים, לפי מיקום העצבים הנגועים.

התפרחת השלפוחיתית נעלמת תוך 4-3 שבועות ויכולות להישאר צלקות קטנות בהירות או כהות, במקום השלפוחיות. אצל רוב האנשים הכאב יחלוף עם העלמות השלפוחיות. בחלק מהחולים יוותר כאב לאורך זמן רב – שבועות עד שנים. שכיחות תופעה זו עולה עם הגיל. כאב זה נקרא נוירלגיה פוסט-הרפטית (Postherpetic neuralgia) זהו הסיבוך העיקרי של מחלת השלבקת חוגרת. זהו כאב ייחודי בעל אופי של שריפה המופיע בצורת התקפים קצרים או ממושכים ולעיתים הוא קבוע. לרוב, תחול החמרה בעוצמת הכאב בתגובה לכל גירוי שהוא באזור כדוגמת נגיעה באזור על ידי בגד או מי מקלחת – תסמין המכונה אלודניה. לעיתים ייתכן חוסר תחושה למגע, למרות הכאב (כלומר, נגיעה באצבע תגרום להגברת הכאב אך החולה לא יחוש באצבע הנוגעת). עקב תופעה זו של הנוירלגיה הפוסט-הרפטית, איכות החיים של הלוקים בה נפגעת, לעיתים בצורה קשה.

סיבוכים נוספים של המחלה

זיהום משני חיידקי של השלפוחיות המחייב טיפול אנטיביוטי מקומי או כללי. התקפי כאב לאורך זמן עלולים לגרום לתסמיני דיכאון וחרדה המחייבים, לעיתים, טיפול פסיכיאטרי. התפתחות השלבקת החוגרת באזור הפנים עלולה לפגוע, לעיתים בעין או באוזן של החולה.

חיסון

החיסון Zostavax  מיועד לאנשים בני 50 שנה ומעלה, ומטרתו מניעת הרפס זוסטר. החיסון אינו מיועד לטיפול בזוסטר או בנורלגיה פוסט-הרפטית. החיסון אינו מיועד למניעה של זיהום ראשוני בנגיף הווריצלה (אבעבועות רוח). אין לחסן נשים בהריון ומטופלים עם כשל חיסוני או חסר חיסוני, רגישות יתר לג'לטין, ניאומיצין או כל מרכיב אחר הכלול בתרכיב מהווים קונטרא-אינדיקציה (התווית נגד) למתן החיסון.

מחלה חדה – יש להימנע מלחסן אדם עם מחלה אקוטית (כדוגמת חום) או שחפת פעילה שאינה מטופלת. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן: כאבי ראש, תגובות מקומיות באזור ההזרקה (אודם, כאב, נפיחות, גרד, חום מקומי, המטומה), כאבים בגפה.

למי מומלץ לתת את החיסון?

משרד הבריאות, ACIP (CDC), NACI ועוד ארגוני בריאות ממליצים לחסן באופן שגרתי את אוכלוסיית בני 60 ומעלה ,ללא התוויות נגד. החיסון ניתן גם לאנשים שחלו בשלבקת חוגרת בעבר, כדי למנוע התפרצויות חוזרות של המחלה. לחולים מעל גיל 60 הצפויים להיכנס למצב של דיכוי חיסוני (לדוגמה, לפני התחלת טיפולים כימותרפיים) יש לתת מנה של החיסון בהקדם האפשרי, לפחות 30-14 ימים לפני התחלת הטיפול המדכא חיסון. בחולים הנוטלים טיפול ב-Acyclovir, Famciclovir, Valacyclovir יש להפסיק את הטיפול לפחות 24 שעות לפני מתן החיסון ולחדשו שבועיים אחרי המתן, זאת משום שתרופות אלו מפריעות לשכפול הנגיף הנמצא בחיסון ובכך מפחיתות את יעילות החיסון. 

תופעות לוואי צפויות לאחר מתן התרכיב

תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן: כאב ראש, תגובות מקומיות באזור ההזרקה (אודם, כאב, נפיחות, גרד, חום מקומי, המטומה), כאבים בגפה. על פי מידע בתר-שיווקי: בחילות, פריחה, כאבי פרקים, כאבי שרירים, חום.

טיפול בשלב החריף של המחלה

• תרופות אנטיווירליות– תרופות אלו מקצרות את משך המחלה החריפה (האקוטית), מחקרים הראו כי טיפולים אלו מפחיתים את משך הכאב ומקצרים את משך המחלה החריפה (האקוטית). כמו כן הם מפחיתים את מספר מקרי היארעות PHN אך יעילותם בכך מוגבלת. יש להתחיל בטיפול בתרופות אלו כמה שיותר קרוב לתחילת המחלה (בישראל התרופה האנטי-וירלית היא ZOVIRAX).
• שילוב תרופתי– במחקרים נמצא כי הוספת טיפול בסטרואידים למשך 3 שבועות הפחיתה כאב חד וזירזה ריפוי נגעים. הטיפול המשולב עם סטרואידים לא הפחית את כמות המקרים שסבלו מ-PHN.
• משככי כאבים – הטיפול בכאב, מבוסס על תרופות לכאב עצבי הכוללות נוגדי דיכאון ופרכוס, אופיואידים, חוסמי קולטני גלוטמאט NMDA receptor antagonists, ומדבקות לידוקאין וקפסאיצין (המדבקות אינן משווקות עדיין בישראל). יחד עם זאת, מספר מטה-אנאליזות שפורסמו בשנים האחרונות מראות כי הפחתת כאב בשיעור 50% מושגת באמצעות תרופות אלה אצל פחות ממחצית מן החולים.
• מכשור פארא-רפואי – טיפול פוטותרפי בגלים מסויימים ועוד מסייעים להפיג את הכאבים.
• תכשירים טבעיים למריחה חיצונית –  תכשירים ייעודיים מבוססי צמחי מרפא אפקטיביים מאוד במריחה.
• תכשירים טבעיים צריכה פנימית – תוספי תזונה מבוססי צמחי מרפא מסייעים בחיזוק מערכת החיסון, בהפגת דלקת וכאב.
• טכניקות פולשניות לשיכוך כאב כגון זריקות אפידורלשל חומרי הרדמה מקומיים וסטרואידים. חסימות עצב, טיפול בגלי רדיו וגירוי חשמלי של חוט השדרה. טיפולים אלו מתבצעים במרפאות כאב, לעיתים בהצלחה, אולם עדיין אינם מבוססי עובדות.

טיפול תומך

• חלק חשוב בטיפול בשלבקת חוגרת הוא הסבר הניתן על ידי הרופא לגבי תופעות המחלה והטיפול בה וכולל הנחיות לטיפול בפריחה השלפוחיתית.
• חשוב לשמור על הנגעים נקיים ויבשים על מנת למנוע זיהום בקטריאלי שלהם. כמו כן, יש להימנע משימוש בתכשירי אנטיביוטיקה מקומיים או חבישה מקומית נצמדת/עם דבקים שעלולות לגרום לגירוי של האזור והאטה של החלמת הנגעים. ניתן להניח קומפרסים קרים סטריליים על מנת לסייע בהרגעת האזור.
• תכשירים טבעיים למריחה חיצונית –  תכשירים ייעודיים מבוססי צמחי מרפא אפקטיביים מאוד במריחה.
• תכשירים טבעיים צריכה פנימית – תוספי תזונה מבוססי צמחי מרפא מסייעים בחיזוק מערכת החיסון, בהפגת דלקת וכאב.

מניעה

• בשנת 2005 פותח חיסון כנגד וירוס הווריצלה זוסטר הגורם לשלבקת חוגרת. מדובר בחיסון חי מוחלש המיועד למנוע את התפרצות מחלת השלבקת החוגרת. כמו כן, בקרב מחוסנים אשר מתפרצת אצלם שלבקת חוגרת החיסון מפחית את חומרת ומשך המחלה האקוטית וכן מוריד משמעותית את הסיכוי לפתח כאב נוירופאטי ממקור עיצבי PHN.
• איגודים עולמיים וביניהם משרד הבריאות ממליצים לחסן אנשים מגיל 60 ומעלה. החיסון אינו מיועד לטיפול בשלבקת חוגרת, אך אפשר לחסן מי שסבל ממחלה זו כדי למנוע אירועים חוזרים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%AA

מאת לא סופק יוצר ששמו ניתן לקריאה במכונה. בהתבסס על תביעות זכויות יוצרים, ההנחה היא כי Gentgeen הוא היוצר. – לא סופק מקור מכונה קריא. ההנחה היא כי היצירה נוצרה על ידי מעלה היצירה (בהתבסס על תבנית הרישיון)., CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=760893